אחרי החגים

אחרי החגים

אנחנו רגילים ששמחה היא תוצאה של משהו. ההגדרה של שמחה מהותית שהיא לא קשורה להישג כזה או אחר. זה מקום בנפש, שכמו שהרגש של אהבה וכמו הרגש של היראה יש רגש של שמחה. כמו שאצלנו אנחנו רואים שקשה ולא טבעי להרגיש אהבה, יש לנו חסימות על זה – על השמחה יש הרבה יותר. איזהו עשיר – השמח בחלקו. זה לא קשור בכלל למה שיש לו או אין לו אלא אם הוא קשור לנקודת השמחה או לא. אנחנו מדברים על השמחה שאנחנו לא ממש מבינים ומרגישים את זה, רב הנסתר על הגלוי. אדם מקבל חשיבה אחרת. קוראים לזה מוחין חדשים אבל בעצם זה תפיסת חיים שמשתנה. הסתכלות על החיים שמשתנה, עיקר וטפל שמשתנה. יש הרבה יותר בהירות בכיוון של העשייה האישית. אם אדם פתוח לזה ומתבונן – הוא יקבל את זה. אם הוא רץ בשוונג של שנה שעברה זה כמו לסחוב משהו בסל עם חורים כשהכל נשפך.

איך אני עושה את זה? אני יושב בסוכה ופשוט בוהה, נותן לדברים לרדת. כבר עכשיו אני רואה הנחיות וזה ירד בחודש הבא ליישום.

מה הטריד אתכם?

-          איך אנחנו נעשה את זה?

תראו מה הטריד אתכם בשנה שעברה [כלומר לפני אלול], זה יכול להיות בממון, ברגש, במשפחה, בחוסר סיפוק מעצמי מההצלחות שלי וההיסוסית שלי. אם אדם רואה שיש לו מטרד ויש לו הזדמנות. תראה בעיה ספציפית ואיך אתה פותר אותה. זה דברים ברורים שחוזרים על עצמם ובאים אלייך כל הזמן. ראיתי למשל ששנים הייתי בלי חשבון בנק ובלי פנקסי צ'קים וחי רק ממה שיש בכיס ובחצי שנה האחרונה פיתו אותי לזה וזה כל הזמן מטריד אותי. התקשרתי במוצאי החג וביטלתי את הכל אני חי עכשיו ממה שיש בכיס. יש כסף – קונה, אין כסף – לא קונה.

אחרי החגים

ימימה מלמדת אותנו על אחרי החגים – התקופה שאליה אנחנו דוחים את הכל. ואז פותחים את הדלת והכל נופל עלייך.

והנה חשוון, שמתחיל, שטמונה בו משמעות עמוקה להמשכיות התיקון ביום יום,

איך ממשיכים מחשוון בהמשכיות ביום יום?

כשכל יום, מבוקר להיטיב עם עצמו.

זאת אומרת – מה שרצוי לו להיות בו –

כרוצה לתקן, כרוצה להשלים מלאכתו,

וזה – חיים שלמים.

אבל, להכין לב, להכין נפש,

שהלב באמת שמח,

והנפש שוקקת יש בה רצון גם,

משתתפת בהבנה ובמלאכה.

ובמלאכה שיש להמשיך.

וזו המלאכה של התיקון: להמשיך כדי לסיים ולהתחיל בסביבה,

בכל סביבה אישית, להמשיך לתת מעצמו תשובה כמקשיב,

מבין ועונה, ללא ריב עם נפש אחרת.

יש כאן סדר של 'איך להמשיך תנועה טובה לתוך הזמן, לעתיד?' זה לא רק בחשוון אלא בכל מצב שהגעתי להתעלות – צריך לדעת איך להמשיך אותו כי היא נגמרת מהר. ככה היא אומרת. כל יום, מבוקר להיטיב עם עצמו. תחשבו על זה: 'איך להיטיב עם עצמכם כל בוקר?' אנחנו רוצים להתחבר לטוב שבו. אם לא טוב לנו – אי אפשר להתחבר לטוב הזה אי אפשר להיטיב. נגיד לשבת בבוקר ולקרוא בגינה או לשבת ולהסתכל על הבוקר עם קפה. זה לא נגד אף אחד. כשהילדים היו צריכים אותי הייתי קם יותר מוקדם וזה לא היה על חשבונם. אבל השעה הזו הייתה נותנת כח לכל היום.

אבל כרגיל אצל ימימה יש כאן עומק לפנים מעומק:

זאת אומרת – מה שרצוי לו להיות בו –

כרוצה לתקן, כרוצה להשלים מלאכתו,

מה היא אומרת? האם מה שאתה רוצה רצוי לך או שזה כי אתה צריך להתפרנס ואין לך ברירה? איך אדם יודע למצוא את המקום  שרצוי לו? בהתאם למה שאנחנו לומדים זה תלוי בקריטריונים של כל אחד. אנחנו מדברים על מקום רוחני – מה יש בי שיכול להיטיב לסביבה. בכל סביבה שתהייה. זה מתחיל מהבית, אשה, ילדים, הורים – מה יש לי להוסיף להם? מה אני יכול להוסיף להם. במה חנן אותי הבורא? באיזה כשרון זה שאני עושה טוב ונהיה לי יותר טוב. נגיד אדם שמנגן ומשמח אחרים בנגינה הוא נהיה נגן טוב יותר ככל שהוא מנגן יותר. כשאני מדבר אני לא מפסיד מילים כי זה הצינור שלי. כשאדם מצייר נהיית לו יכולת הבעה עמוקה יותר. צריך להיות במקום שכשהוא נותן הוא לא חסר. יכול להיות שיש לו יכולת להקשיב לאחרים ולתת מעצמו. כשאני טוב עם עצמי והסביבה צריכה אותי זה לא סותר אותי אלא עושה לי טוב. אם נתתי לעצמי – אני מסודר. קל לי לתת לאחרים. אני לא מרגיש שעשקו אותי ואני נותן לו מעצמי. אם אני מחסר לא מעניין אותי.

-          אני חוזר הבייתה רוצה להתקלח אבל הילדים צריכים טיפול.

אם באים להסדר עם האשה שאני צריך להתקלח אז עד שלא יצאת מהמקלחת לא הגעת הבייתה. אל תהיה עצבני.

להכין את הנפש

ההשפעה על הסביבה לא צריכה להיות רק כשאתה מתוקן לגמרי. אם אתה רגוע בסיטואציה של מתח זה משפיע על הסביבה. אדם אחד בהכרה משפיע על כל החדר. זה מופלא, בדרך כלל המכנה המשותף הנמוך של העומס שולט. ברגע אחד של כעס יש יותר אנרגיה משנה שלימה של אהבה. מול הדבר הזה, להכין לב שרוצה לחזור לטוב. ויותר מזה, להכין את הנפש. לתקן את הילדות. לא צריך להישאר ככה כל החיים. להבין שזה לא אמא שלך. למחשבה יש כח עצום על הלב ועל הנפש.

כשהלב באמת שמח והנפש שוקטת – בנפש יש רצון לתקן – זה סרט אחר לגמרי. כולנו רוצים לתקן אבל לנפש יש את ההרגלים שלה והסיפוק שלה.

חרדה לא הועילה מעולם למישהו.

בנפש אתה אותו דבר כמו כולם. גם אתה כועס לפעמים.

כאשר יש קשב על נקי

זה שאתה נותן למילים להכנס ולא כבר מחליט מה זה אומר. תן לזה זמן.

והבנה על נקי

הרי יש מקום אישי:

הפה יענה לפי הבנה נקייה, שבאה מקשב נקי,

נושא הבנתו.

וגם רגש להתקרבות חמה ומדודה

בכמה משפטים האלה טמון כל כך הרבה ציור של חיבור בני אדם. של קשר בין שני אנשים. זה עומק עומקים. על מה אנחנו מדברים? בואו ננסה להמחיש את זה. מישהו מדבר איתך, מה אתה עושה? באופן טבעי, אתה מקשיב קצת, נעים לך או לא נעים לך ממה שהוא אומר ומהרגש הזה אתה מתחיל לייצר תשובות. כשהקשב נקי אני מקשיב לדברים לו בלי להתערב עם מסקנות משלי. צריך לרצות את זה ולהיות ברגש נקי, להשתיק את הרעש ברקע. כאילו אתה שומע קונצרט, או איזה דיבור מופלא שיכול להביא לך את הגאולה. זה תענוג אדיר להקשיב ולהבין את השני. זה תענוג אדיר לשני הצדדים. אנחנו פשוט לא מכירים את זה.

צריך קשב נקי וגם הבנה על נקי.

הקשב – אני צריך שיהיה בלי דעות קדומות. בלי שהטון יעצבן אותי. גם אם אומרים לי ביקורת אני מקשיב. אולי היא נכונה ואני אלמד משהו. כשהקשב נקי הוא נקי – מקשיב לכל דבר ברמה הנאותה לו. המטרה היא להבין. תנסו רק את זה לקחת. המטרה היא להבין את האחר.

-          בעצם אתה אומר לדכא את כל סערות הנפש.

זה בשלב הראשון, רק להמתין עם התגובה הראשונה ולקחת מידת רוחק. זה כבר לא כמו שהייתי.

צריך גם הבנה על נקי. לכולנו יש הבנה על החיים איך צריך להתנהג, לדבר, מה מנומס ומה לא וכן הלאה. זו לא הבנה נכונה, זה רק תקיעות פולנית או עיראקית. הבנה על נקי זה שעכשיו אני מבין אותו מחדש. מה הוא רוצה ומה עובר עליו בעבר או בעתיד. רק זה, רק אותך אני רוצה להבין. מה אמרת. גם כשאתה שותק אתה מדבר ואם מקשיבים שומעים מה נאמר בשקט. 

ההבנה שלך ש'הוא תמיד כזה' תוקעת אותך מלראות אותו כעת.

דוגמא נהדרת לשחרור מעומס

ברגע שגיליתי דפוס פעולה שחוזר על עצמו והוא לא נותן תוצאות טובות או חוויות נעימות. ברגע שאני מגלה את הזה שאני לא רוצה את זה ושזה מיותר לי כבר הוא ילך ויפחת. פשוט בנאדם לא יכול לפעול נגד ההבנה שלו יותר מדי. בפעם הבאה שהוא יתעורר זה יגרר אחרי זה. הוא יודע שזה לא נכון.

למשל, כשהייתי קטן אז היה לי אבא קשוח מאד וסבלתי מאוד מזה. אחר כך הייתי נוסע שנים בלי רישיון או בלי ביטוח או פג תוקף. למה? הייתי צריך לשמר את הרגשת החרדה הזו בכל מחיר. אם אתה נמצא על מקום טוב לא באים אלייך דברים כאלה. לשקט נמשך שקט ולכעס נשאר כעס ולרכלנים נמשכת רכלנות.